cross2
user3 התחברות phone-wave 077-997-8570
נשמע מעניין? צרו קשר! לפרטים או שיחה עם נציג

ההבדל בין הנגשת אתרי אינטרנט ישירות בתבנית, לעומת הנגשתם בעזרת ממשק נגישות

גל ויזל CMO at Nagishly

במאמר הקודם "סקירת שוק ופתרונות נגישות האתרים בישראל", הסברנו שישנם שלושה סוגי פתרונות עיקריים בכל הקשור להנגשת אתרי אינטרנט. בהתחשב בכך שכבר קראתם את המאמר, כנראה שהחלטתם ללכת על בטוח ולבחור בהנגשה אמיתית - כזו שתעמוד בתקנים המחמירים ביותר ותיתן פתרון אמיתי לקהל בעלי המוגבלויות.

אז עכשיו אחרי שבחרתם את הבחירה הנכונה, נוכל להתמקד בפתרון עצמו ולהכנס לעובי הקורה. זאת בכדי  שנוכל להבין בדיוק כיצד ההנגשה עובדת, ובשביל שנוכל לבחור את השיטה המתאימה ביותר לאתר, לעסק וכמובן לגולשים שלכם.

בנושא זה ישנן שתי אסכולות עיקריות, והאמת היא ששתיהן טובות, כל אחת בדרכה שלה. כמובן שלכל אחת מהן ישנן יתרונות וחסרונות, אך בסופו של דבר, בניגוד לפתרון ההנגשה באמצעות תוסף חינמי, הרי שכאן ניתן להגיע לרמת הנגשה גבוהה מאוד, כזו שעומדת בתקן ואף יותר מכך.

הנגשת אתרי אינטרנט ישירות בתבנית

אסכולת הנגשה זו דוגלת בהנגשה "מוכנה מראש". הכוונה היא, שהאתר מגיע מונגש לכל גולש וגולש באופן מלא, בין אם הוא בעל מוגבלויות או לא. על פניו, מדובר בפתרון נוח מאוד, מפני שבעל המוגבלות לא יצטרך לחפש את פיצ'ר הנגישות המתאים לו ו/או להדרש לבצע פעולות מסויימות כדי להפעיל את הנגישות. יחד עם זאת, חשוב להבין שיש שלושה חסרונות עיקריים באסכולה התבניתית:

הגבלת עיצוב: מכיוון שהאתר מופיע כמונגש כבר מהשניה הראשונה לכל גולש שהוא, בעל מוגבלות או לא, הרי שישנן לא מעט מגבלות עיצוביות:

  • לא ניתן להשתמש בכל פונט, שכן פונטים שונים עשויים להיות לא קריאים או מרוחים. לא ניתן להשתמש בכל סגנון, שכן למשל יישור מוחלט (JUSTIFY) מנוגד לתקנות הנגישות (מפריע לחלק מקוראי המסך להבין את כיוון הכתיבה), ולא ניתן לבחור כל גודל, צורה או כל צבע שבא לנו בתור מעצבים.
  • לא ניתן להשתמש בכל סוגי המדיה. ואם כן, עלינו לספק מראש אפשרויות שליטה שונות. למשל: להציב כפתורי עצירה על סרטוני וידאו שפועלים ברקע כחלק מהעיצוב, גם אם כל המטרה שלהם היא פשוט לפעול ברקע ולהשרות לאתר אווירה.
  • למעצב האתר לא תהיה גישה לקונטרסט הצבעים המלא, ולא לפלטת הצבעים המלאה, שכן בתקנות הנגישות, ניגודיות הצבעים חייב להיות ב-RATIO (פרופורציה) מאוד מסויים, לפי תקן WCAG 2.0.
  • כמובן, יש לוודא שכל חלק באתר כולל פוקוס גדול ובולט בכל מצב, דבר שבד"כ יגרום למעצבים מקצועיים למרוט שערות מהראש.

בסופו של דבר, אותם דברים, גם אם הם מבורכים ונועדו למטרה טובה, יוצרים בעייתיות מבחינת המעצב, שצריך לעבוד עם אפשרויות מצומצמות מלכתחילה. כמו כן, רוב רובם הגדול של אתרי האינטרנט החדשים, לא מעוצבים מ-0, אלא משתמשים בתבנית מוכנה. ברוב הגדול של המקרים, תבניות אלו מגיעות כשהן לא נגישות מראש, בכלל. בכך, עבודת ההנגשה בתבנית, עשויה לעיתים לכלול שינויים מהותיים לקוד התבנית, עד לרמה שמסירה את אחריות היצרן לתקלות, תיקונים או תמיכה, ואף מגבילה אתכם ביכולתכם לעדכן את התבנית, כאשר היצרן משחרר עדכון שכזה.

השפעה על מהירות האתר וביצועיו: הרבה מהסקריפטים והסטיילים הקשורים לנגישות, הם כאלו שנחשבים לכבדים ביחס לסקריפטים וסטיילים אחרים (כמו סליידר או גלריה למשל), ולכן לוקחים זמן רב מהרגיל עד לעלייתם וטעינתם המלאה לגולש. כתוצאה מכך, יכול מאוד להיות שחוויית הגלישה תיפגם לגולשים הרגילים, מפני שהם יצטרכו לחכות זמן רב מהרגיל לטעינת האתר, זאת למרות שהם אינם זקוקים להנגשות המיוחדות (ולרוב הם כלל לא יהיו מודעים לכך). אחת החוויות החשובות לגולש המודרני היא גלישה חלקה ללא הפרעות וללא איטיות, ובנוסף, מהירות טעינת האתר היא גורם חשוב מאוד בכל הקשור ל-SEO (תחום קידום האתרים ברשתות החיפוש), ולא משהו שכדאי לכם לפגום בו.

הנגשה ישירות בקוד התבנית עשויה להאט את האתר ולגרום לעזיבה של גולשים, ובכך, הנגשת אתר ישירות בתבנית היא פעולה שעוזרת לקהל גולשים אחד - בעלי מוגבלויות, אך פוגעת בחוויה של קהל גולשים אחר - גולשים רגילים שאינם זקוקים לנגישות, שהם גם הרוב המוחץ של הגולשים באתר.

שינויים, תוספות ועדכונים: בהנגשה ידנית, כל שינוי שתבצעו בעתיד (הוספת עמודים, חלקים באתר, תמונות, מדיה, תכנים, תבניות, טפסים, עדכונים וכו') תצריך מכם הנגשה נוספת. זה יכול להשמע כמשהו פעוט בהתחלה, אך בסופו של דבר, אנחנו חיים בעידן שבו אתרים צריכים להתעדכן ברמה גבוהה ושוטפת (פקטור שגם הוא חשוב בכל הקשור ל-SEO באתר).

במידה וכל עדכון כזה יצריך מכם עבודת הנגשה נוספת שתתבטא גם בזמן וגם בכסף, הרי שיתכן שמהר מאוד "תוותרו" פה ושם על רמת ההנגשה של אתרכם, על מנת להקל על העבודה השוטפת ועל התקציב. כאשר מוותרים רק "פה ושם" מהר מאוד מגיעים למצב שהאתר מלא ב "חורי" נגישות, שביחד, פשוט מובילים לקריסה מוחלטת של רמת הנגישות של האתר, עד לרמה שגם אם הנגשנו אותו בהתחלה, מהר מאוד הוא כבר לא עומד לא בתקן ולא בחוק.

הנגשת אתרי אינטרנט בעזרת ממשק נגישות

בעת המודרנית, כולנו אוהבים יחס אישי. אנחנו גולשים ברשתות החברתיות שנותנות לנו ביטוי, המיילים פונים אלינו בשם שלנו, ואתרים מציעים לנו הצעות שמתאימות להעדפות שלנו ואף לפעולות שביצענו בעבר, או מה שעשוי לעניין אותנו בעתיד. אתרי הקניות יודעים להציע לנו הצעות אישיות לפי הזמנות עבר שלנו, ואנשי המכירות הטובים ביותר יודעים שהם לא יצליחו למכור דבר אם הם לא ייתנו לנו את התחושה שהם שם בשבילנו או בקיצור - אנחנו חיים בדור שבו אם אתה לא מתאים את עצמך ללקוח, הלקוח פשוט עוזב.

אסכולת הנגשת אתרי אינטרנט בעזרת ממשק נגישות, מבוססת על עקרון ודוגלת בכך שכל גולש יקבל  את ההנגשה המתאימה לו, בהתאם למוגבלות שלו ולצורך הספציפי שלו. עקרון זה בא לידי ביטוי בכך שדרך ממשק מסוים, אדם עם מוגבלות כלשהי, פשוט יוכל להפעיל עבור עצמו בלבד, התאמה מדויקת של האתר לצרכים שלו. לדוגמא: אדם הסובל מאפילפסיה, יוכל לפתוח את הממשק, ולכבות באופן אוטומטי ומלא את כל ההבהובים והאנימציות בכל האתר, כך שהוא לעולם לא יקבל התקף מעצם הגלישה באתר כזה או אחר.

דוגמא טובה נוספת היא אדם הסובל מפרקינסון. אדם כזה צריך שהאתר בו הוא גולש יאפשר שהשימוש בעכבר יותאם למגבלה שלו, ויאפשר לנווט בתוכו באופן מלא בעזרת מקש מקלדת אחד בלבד. לאדם כזה, אין שום צורך בהתאמה של בעלי לקויות ראיה, עם טקסטים ענקיים ופוקוס בצבעים זוהרים, הרי שזה לא יעזור לחויית הגלישה שלו, ואף יגרום לו להתרחק מהאתר.

מיותר לציין שאם מדובר בגולש שאינו בעל מוגבלות, חויית הגלישה שלו תשאר בעינה והוא יוכל לגלוש כמו בכל אתר אחר, עם אנימציות ועם כל שאר הפיצ'רים. בזכות הנגשה עם ממשק, ניתן להציע אפשרויות שונות המתאימות לפלחי אוכלוסיות שונים, עם הנגשה ספציפית ומותאמת אישית שלא תשפיע בשום צורה על אדם אחר, הזקוק להנגשה אחרת, או לא זקוק להנגשה כלל.

בנוסף, בהנגשה בעזרת ממשק, נפתרות גם שתי בעיות עיקריות המוצגות באסכולת ההנגשה בתבנית:

  1. אין צורך להתפשר על עיצוב האתר, מפני שניתן לייצר התאמה של העיצוב באופן ספציפי, למוגבלות ספציפית, בעת דרישה מהממשק (ע"י לחיצת כפתור). הגולש הממוצע יראה אתר רגיל, ובעל לקות הראיה יראה אתר עם פונטים גדולים וברורים. לסובל מפרקינסון יוצג אתר שמאפשר לו לנווט בעזרת מקש מקלדת, ואדם אפילפטי יקבל גרסא ללא אנימציות, וכו'.
  2. מפני שהסקריפטים והסטיילים הרלוונטיים עולים רק כאשר הגולש בוחר בהם, הרי שטעינת האתר עצמו תהיה מהירה וחלקה הרבה יותר, או לפחות, בלי ההכבדה של הסקריפטים הכבדים והמלאים הקשורים לנגישות, מה שמאפשר חווית גלישה טובה יותר לכולם.

 בנגישלי ניתן לראות את אימוץ אסכולת ההנגשה בממשק בצורה האופטימלית - ממשק זה מאפשר יצירת הנגשה אוטומטית באמצעות מערכות בינה מלאכותית מתקדמות (פטנט ישראלי בתהליך רישום) הסורקות את האתר ויוצרות בו את ההנגשה בהתאם, תוך סריקה שוטפת שמטפלת גם בעדכונים המתבצעים באתר באופן תדיר.

באמצעות אותה מערכת, ניתן ליצור הנגשה המתאימה לכל קהל בעלי מוגבלויות בהתאם, וללא פגיעה בחווית המשתמש של הקבוצות האחרות. הגולש העיוור יוכל להנות מהתאמה לתוכנות הקראת מסך, בעל המוגבלות המוטורית יוכל להשתמש בניווט באמצעות המקלדת או במקלדת וירטואלית, והרשימה עוד ארוכה - אך המטרה פשוטה: יצירת חווית משתמש איכותנית המתאימה לכל גולש וגולש, לא משנה לאיזו קבוצה הוא משתייך או מאיזה מוגבלות הוא סובל.

המהפכה כבר כאן - וקוראים לה נגישלי. הבחירה בין הנגשה בתבנית לבין הנגשה בממשק תשאר כמובן הבחירה שלכם, אך ההנגשה האמיתית תתרחש כמעט תמיד רק באתרים שבאמת מתאימים את עצמם בכל יום ובכל שעה, עם כל עדכון ושינוי, וללא פשרה על האיכות הטובה ביותר מתוך אמונה שכל אדם באשר הוא זכאי להנות מאינטרנט חופשי, בכל מקום ובכל זמן.

מה דעתכם על הכתבה?
thumbs-up3 27
thumbs-down3 4
שאלות? הערות? תרגישו חופשי!
    אתם קוראים: ההבדל בין הנגשת אתרי אינטרנט ישירות בתבנית, לעומת הנגשתם בעזרת ממשק נגישות